כשסיפרו לי על זה לראשונה ממש התלהבתי. למרות שלא כל כך הכרתי ארגוני בוגרים, כל דבר שהוא בהקמה וגורם לי ללמוד דברים חדשים מרגש אותי לעשות, אז באתי.

ויש כאן עבודת למידה, להכיר, לבחון ועבודת חשיבה, איך יהיה בנוי הארגון, מה החזון שלו? מטרות? יעדים? האג׳נדה?

תוך כדי העבודה התיאורטית נתקלתי באתגרים אישיים, אני באה מעולם העצמאים, הבנייה ארגונית היא משהו שקצת נשחק בי עם השנים, אז למזלי יש לי את ההנחיה הנכונה שמכוונת אותי גם בזה.

החששות האמיתיים שלי הגיעו בהיכרות עם הבוגרים. לא מעט מאנשי הארגון מכירים אותם, ומחוברים אליהם בדרך זו או אחרת, והרגשתי קצת מאחור. לא הכרתי אף בוגר.

וזה לא שמדובר על חבר׳ה מבוגרים, מדובר במתבגרים בני 18-24, שמרוכזים בעולם שלהם. בשירות הצבאי, בלימודים האקדמיים או שכבר משולבים בתעשייה.

כחודש אחרי שנכנסתי לתפקיד התקיים אירוע השקת ארגון הבוגרים. תאריך שנקבע מראש, והכניס אותי למערבולת ההפקה, וכן, גם יצירת קשר עם בוגרים ספציפיים להפקת סרטון או נאמבר מוזיקלי.

לאירוע הגיעו כ 200 בוגרים, והתחושה הייתה אדירה. קיימנו מעגלי שיח בנושא השפעה ושינוי, הכרנו אותם ולמדנו.

כדי לקדם את הצד המעשי, קיימנו ועדת היגוי בשתי פעימות. ועדה בה הבוגרים לוקחים חלק ומעלים את הצרכים שלהם (שבעיקר היו לקחת חלק בפעילויות התכנית בה למדו, נכון שזה מדהים??), ורעיונות לפעילויות בשלל נושאים.

(השתמשתי במטודה של סדנת הרישות של חן אריאלי שהתקיימה בפורום).

לאחר המפגשים הראשונים של ועדות ההיגוי, כתבתי גאנט עבודה שיוביל אותנו בשנה הקרובה.

אני רואה בארגון הבוגרים הזדמנות לחבר את הבוגרים לפעילויות נוספות שיש בארגון שאולי הם פחות הכירו, לחזק את הקשר שלהם לארגון.

חשוב לי לתת להם תחושה של בית שתמיד יוכלו לחזור אליו. מקום בו יוכלו לקבל סיוע והכוונה בכל עת שיצטרכו. מקום בו יקשיבו לרעיונות שיש להם להציע, ויפתחו, איתם יחד, דברים חדשים.

אז גאנט הפעילות כבר מוכן, ואני משנסת מותניים לקראת העשייה המרובה והמרגשת.